צילום דיוקן מאפיין

צילום דיוקן טוב הוא כזה שמספר סיפור.

ככל שנשקיע יותר בהיכרות עם המצולמים שלנו, בחירת רקע מתאים והרגע בו אנחנו לוחצים על המחשף, נקבל תמונה מחמיאה, טבעית ומאפיינת יותר. כזאת שתאפשר לכל מי שיתבונן בתמונה, לגלות הרבה על המצולם שלנו.

בחרו מקום שמתאים לדמות שלכם

תפאורה של סטודיו עם רקע נקי היא בחירה פופולרית בצילום דיוקן - היא מושלמת לבידוד הנושא ולחיתוך כל רכיבי רקע מסיחים. אם אין לכם גישה לסטודיו מקצועי, תמיד תוכלו להקים סטודיו ביתי בתקציב צנוע.

עם זאת, לעתים קרובות אנחנו רוצים ליצור דיוקן אינטימי יותר, שמספר על המצולם והאישיות שלו, מה שיתקבל אם נבחר לצלם אותו על רקע שמאפיין אותו. אז לפני שאתם רצים לצלם מישהו, הכירו אותו, וגלו על התחביבים, תחומי העניין והמקומות האהובים עליו, ואז תראו אם אתם יכולים איכשהו לשלב אחד מאלה בדיוקן שלכם.

דרך מצוינת לקבל תמונת דיוקן במראה טבעי היא לצלם אותו כאשר הוא לא שם לב למצלמה או לא "מסתדר" לצילום. רוב האנשים משנים את התנהגותם הטבעית כשמכוונים אליהם מצלמה. זאת הסיבה שכדאי לדבר איתם כדי לעזור להם להירגע, ולהסיח את דעתם מהעובדה שהמצלמה שם. בסופו של דבר תקבלו תמונה הרבה יותר טבעית שחושפת את האישיות שלהם, אם תהיו סבלניים ותייצרו תקשורת עם המצולמים שלכם.

לא פעם, כשנשלחתי ע"י לקוח לצלם דיוקנאות עסקיים, מצאתי את עצמי בסיטואציה בה יש לי כעשר דקות עם כל מצולם, עשר דקות עם מישהו שלא מכיר אותי ואני לא אותו ועכשיו, בזמן קצר מאוד, עלי להוציא ממנו את המיטב.

אז איך אני עושה את זה אתם שואלים?

אני מדברת איתם, מצחיקה אותם, מביאה אותנו למצב של הדדיות ותקשורת מקרבת, שתמיס את אי הנעימות ותקרב אותנו למצב טבעי יותר. לא תאמינו מה עושות חמש דקות של שיחת חולין משולבת הומור בריא...

השנה, מלבד אחוזת פולג, שם אני כבר מעל שלוש שנים, אני מלמדת בעוד ארבעה דיורים מוגנים. אחת המתנות שקיבלתי לאחרונה, מאוהבת בכל אחד ואחת מהם!

אנחנו נפגשים אחת לשבוע ולומדים צילום. אמנם את הכל אנחנו עושים במצלמות הסמארטפון, אבל תתפלאו לגלות כמה יש ללמוד ואילו תוצאות ניתן להשיג כשעושים את זה נכון.

אחד הנושאים שלימדתי את התלמידים והתלמידות שלי, איך לצלם דיוקן מאפיין או מה שנקרא לעיתים, דיוקן סביבתי.

החלטתי בשלב מוקדם של ההיכרות שלי איתם, לשלוח אותם להכיר אחד את השני ולצלם בזוגות. כל אחד מגיע לביתו של האחר, יושבים לקפה (או תה) משוחחים, מכירים קצת.

ואז, המצולם בוחר את החדר שהכי מאפיין אותו בבית, מחליטים על תנוחת הגוף, החיתוך כמובן (גוף שלם , חצי גוף) חושבים על פוזיציה בה תאורת חלון רכה מאירה את הנושא שלנו, ממקמים את הדמות בשליש (חוק חתך הזהב, זוכרים?!) מחכים לרגע הנכון מבחינת הבעת הפנים, ומצלמים.

כשנפגשנו שוב לאחר הצילומים לשיעור משוב על התוצרים שלהם, נדהמתי מהתוצאות!

לא האמנתי שבזמן קצר כל כך, הם יוציאו תמונות כל כך טובות ומוקפדות, מלאות רגש ומספרות סיפור על הדמות המצולמת.

כמה למדתי על כל אחד ואחת מהם מהתמונות ואיזו גאוות יחידה התמלאתי מהיכולות והביצועים של התלמידים/ות שלי.

אז, תזכרו לפני שאתם רצים לצלם מישהו/י, קחו לכם את הזמן להכיר אותם, לייצר קרבה מסויימת לפני שלוחצים...

כל רגע כזה שתשקיעו, ישתלם לכם ובגדול!