עומק שדה- השחקן הראשי בתמונה שלכם

כשאתם שומעים את הביטוי עומק שדה, אתם עשויים לתהות מה הוא חשוב כל כך אם התמונות שלכם בפוקוס.

ובכן עומק שדה מדבר על המישורים הנוספים שיכנסו לפוקוס, לפני ואחרי המישור הממוקד (המקום בו כיוונתם את הפוקוס).

רוב האנשים נמשכים אינסטינקטיבית לחלק החד ביותר של התמונה ולכן עומק שדה הוא השחקן הראשי ברמת היצירתיות בתמונה שלכם.

רוב המאמרים והספרים יקפצו ישר למספרי הצמצם כשמדובר במושג עומק שדה, מספרים כמו 1.4,2.8 או 22. אבל אני רוצה דווקא להתחיל ממשהו אחר.

יש שלושה פרמטרים השולטים במידת עומק השדה בתמונה שלכם:

1. מפתח הצמצם, ככל שהצמצם פתוח יותר פחות מישורים יכנסו לחדות וההיפך.

2. אורך מוקד העדשה (כמו 28 מ"מ מול 200 מ"מ) ככל שהעדשה ארוכה יותר עומק השדה קטן יותר ומידת הטשטוש ברקע גדולה יותר.

3. מרחק הנושא מהעדשה.

ככל שהנושא יהיה קרוב יותר לעדשה כך יקטן עומק השדה.

ככל שהנושא יהיה רחוק מהעדשה כך יגדל עומק השדה.

מהו הצמצם בכלל?

הצמצם- מסומן באות -F הוא סגר עלים הנמצא בתוך העדשה , הוא יכול להיות פתוח או סגור ומכניס דרכו אור למצלמה.

הצמצם יישאר פתוח לגמרי כל זמן שאנו לא מצלמים, הוא ייסגר למצב אותו אנו קובעים רק בזמן החשיפה.

ברוב מצלמות ה-SLR ישנו כפתור preview המאפשר לראות את המציאות המצולמת מבעד לצמצם שקבענו, וזאת כדי לתאר אלו מישורים יכנסו לחדות (עומק שדה) בעת הצילום.

הבעיה בשימוש בפונקציה זו היא שמבט מבעד לצמצם סגור מאוד כהה וקשה לראות פרטים.

לעומת זאת במצלמות הקטנות והאוטומטיות, נראה כאילו אין שליטה במפתח הצמצם בכלל, אך למרות שזה מורכב יותר יש מספר דברים שניתן לעשות כדי לשפר את עומק השדה.

ברוב המצלמות האוטומטיות היצרן יוצא מנקודת הנחה שאנחנו רוצים את התמונות שלנו חדות לגמרי לעומק כל התמונה, עכשיו אתם אומרים בלבכם, ברור שאנחנו רוצים שהתמונה תהיה חדה ובפוקוס, אבל הכוונה היא לא לטשטוש שנוצר כשאנחנו רועדים בזמן הצילום אלה למידת המישורים שיכנסו לחדות לפני ואחרי המישור הממוקד.

איפה כדאי לשים את הפוקוס?

כדאי לדעת שהרבה מישורים נכנסים לפוקוס לפני ואחרי המישור עליו כיוונו את החדות, ותמיד יותר אחרי מאשר לפני, כמה יותר? פי 2 !

לכן כשאתם מכוונים פוקוס אל תשימו אותו באמצע כמו שאתם רגילים אלה כוונו אותו לשליש הקדמי של הנושא אותו תרצו בחדות.

זכרו עומק שדה גדול ייתן את כל התמונה חדה באותה המידה, זו אופציה שמתאימה בעיקר לצילומי נוף.

אבל בהרבה מקרים אנחנו מעדיפים את הנושא חד ואת הרקע מטושטש, למשל:

1. צילומי דיוקן, הדמות תהיה חדה והרקע מטושטש, גם יבליט את הדמות וגם יעלים אלמנטים מפריעים ברקע.

2. בגן חיות, אנחנו רוצים למקד רק בע"ח אחד כדי שהצילום יראה יותר בסביבה הטבעית ולא בגן החיות, בו קיים ריבוי של בעלי חיים יחד באותו המקום.

3. פרח, במקום להביא את כל הפרחים באותה מידת חדות, מה שיוצר תחושה תבניתית, נמקד רק פרח אחד או חלק ממנו ונהפוך את השאר להוות לו רקע ססגוני.

4. קבוצת אנשים, בעלי חיים או צילום ספורטאים, נפריד את המנהיג, או המוביל וניתן לו חדות מבדילה על רקע שאר הקבוצה.

איך נשלוט במידת עומק השדה במצלמות אוטומטיות

אוקיי אבל אמרנו שלא בכל מצלמה יש שליטה במפתח הצמצם, אז איך בכל זאת נשלוט בזה?

כדי להצליח להפריד בין הנושא לרקע ולהקטין את עומק השדה, כדאי קודם כל להתקרב לנושא, ככל שנהיה קרובים יותר לעדשה יהיה קשה יותר להתמקד גם על הנושא וגם על הרקע, כך תיווצר הפרדה ביניהם.

זוכרים את עניין אורך מוקד העדשה? אז לכולכם יש עדשת זום, כזו שמתחילה בעדשה רחבה ונמשכת עד טלה, ככל שתוציאו את הזום החוצה יותר לכיוון ה-200-300 מ"מ הטשטוש ברקע יהיה גדול יותר.

אם תצלמו באופצייה של צילום מאקרו

עומק השדה יקטן מראש ותקבלו טשטוש גדול ברקע.

צילום בעדיפות צמצם

לרוב המצלמות הקטנות יש היום יותר ממצב אחד לצילום, אם יש לכם בגלגל הפיקוד את האפשרות AV/TV או A/S משמע אתם יכולים לחלוטין לשלוט במפתח הצמצם.

בחרו באופציה של עדיפות צמצם AV/A , המצלמה תדאג לחשיפה נכונה באמצעות מהירות הצילום לפי המפתח שבחרתם.

איזה מספר צמצם ייתן עומק שדה מוגבל?

אז איך נזכור איזה מספר נותן איזו מידת עומק שדה? ובכן יש דרך קלה להכניס את זה לקופסה, מספר קטן(כמו 1.4)= עומק שדה קטן, מספר גדול(כמו 16)= עומק שדה גדול.

ערכי הצמצם הקלאסיים הם: 1.4 , 2 , 2.8 , 4 , 5.6 , 8 , 11 , 16 , 22 , 32

איך נשלוט במידת עומק השדה במצלמות הקטנות?

אבל חכי רגע, אתם אומרים לעצמכם, שכחת שאין לנו שליטה במפתח הצמצם במצלמה הקטנה שלנו?, ובכן לא שכחתי, סביר להניח שיש לכם אייקונים קטנים וחמודים במצלמה שלכם, בגלגל הפיקוד או בתפריט.

אם כך, האייקון של ראש האישה עם הכובע משמע,

עומק שדה קטן, הנושא יהיה חד והרקע מטושטש.

האייקון של ההרים, ייתן לכם עומק שדה גדול, כלומר כל התמונה תהיה חדה מהתחלה ועד הסוף.

(מתאים יותר לצילומי נוף) וזאת בתנאי שתכוונו את הפוקוס לשליש הקדמי של התמונה. פוסט על עומק שדה מרבי יצא בהמשך.

זכרו שרובנו נמשכים למקום הכי חד בתמונה, קשה יותר להימשך לתמונה בה הכל חד באותה המידה ואין משהו ספציפי שמושך את תשומת הלב שלנו.

נסו להיות יצירתיים ע"י שימוש בפונקציות שהמצלמה מאפשרת לכם, אם בשליטה במספרי הצמצם ואם באמצעות בחירת פונקציה לעבודה בתפריט.

התמונות שלכם יראו הרבה יותר עוצמתיות ומעניינות.

רוצים לשתף אותי בתוצאות?

העלו את התמונות המוצלחות שלכם אצלי בדף הפייסבוק או שלחו לי למייל ואני אשתף עם שמכם כמובן.

יאללה, אתם עוד פה? צאו לבדוק את עומק השדה....

ואם אתם לא רוצים לפספס עוד טיפים כאלה ואחרים ונהנים לקרוא על חוויות צילום, הירשמו כמנויים לבלוג.